מזה מספר שנים קיים חוק הנקרא "חוק להסדר התדיינויות בין בני זוג" אשר נועד למזער מלחמות משפטיות בין בני זוג ובשאיפה כי הסכסוך ביניהם יבוא לידי פתרון בגישור ובהסכמה.
לפיכך ומזה מספר שנים על מי מבני הזוג אשר מבקש להתגרש או לנהל הליך כלשהו הקשור לענייני המשפחה לפתוח הליך הנקרא "יישוב סכסוך" וטרם הגשת תביעות לבית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.
ויודגש, חובה לפתוח הליך של יישוב סכסוך טרם פנייה לבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני!!!
במסגרת הבקשה ליישוב סכסוך קובעים לצדדים פגישה עם עובדת סוציאלית וכן לעיתים עם יועצת משפטית מבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, ועל מנת לנסות להביא לפתרון ללא תביעות והליכים סבוכים, כאשר משרדנו מלווה את התהליך הזה ועל מנת להביא להסכם ראוי ללקוח.
צוות העובדים הסוציאליים והעוזרים המשפטיים בקשר רציף עם משרדנו ועל מנת לנסות ולהביא להסכמות בין בני הזוג במסגרת ראשונית זו של יישוב סכסוך וטרם פתיחה בהליכים קשים.
ישנם אמנם חריגים להליך זה, ולעיתים ניתן לבקש להימנע מהליך של מו"מ טרם הגשת תביעות וזאת במקרים בהם קיימת אלימות או קיים חשש מהותי כזה או אחר של מי מבני הזוג אשר מביא להימנעות מהידברות ישירה, ובמקרים כאלו פונים ישירות לבית המשפט או לבית הדין הרבני.
במקרים בהם אין מניעה ליישוב סכסוך, מוגשת בקשה להליך זה, כאשר עם הגשת ההליך הזה מיד חל "עיכוב הליכים" אשר עוצר את היכולת להגיש תביעות, וזאת למשך כ 60 ימים.
ככל ובתקופה זו לא הגיעו הצדדים להסכם, אזי הצד אשר פתח את הליך יישוב הסכסוך רשאי להגיש את תביעותיו ראשון, דבר בעל משמעות רבה ולאור העובדה כי זה רשאי לבחור היכן לנהל את תביעותיו, בין אם בבית הדין הרבני או בבית משפט לענייני משפחה, כאשר ניהול ההליכים בכל אחד מהמוסדות הללו שונה בתכלית ויש יתרונות וחסרונות לניהול הליכים בכל אחת מהערכאות הללו.
בנוסף, במסגרת הליכי יישוב סכסוך, אזי לכל הליך והליך מתמנה שופט או דיין רבני אשר אחראים על התיק, וניתן להגיש להם בקשות דחופות כגון צווי עיקול כאשר קיים חשש להברחת נכסים, בקשות לזמני שהות עם קטינים, בקשות למזונות זמניים, עיכוב יציאה מן הארץ ועוד.