במדינת ישראל ישנם 2 סוגים של חיובי מזונות, מזונות לאישה ומזונות לקטינים.
מזונות אישה
בעל יהודי חב במזונות לאשתו מכוח נישואין כדת משה וישראל ומכוח כתובתו, בה התחייב לפרנס את אשתו.
יחד עם זאת, כמובן שמדובר בנושא ישן נושן, שאז הנוהג היה כי הבעל היה זה שמפרנס את המשפחה, ואילו האישה ישבה בבית ודאגה לילדים ולבית.
למרות זאת, עדיין נפסקים לא אחת מזונות עבור האישה ובמקרים ספציפיים ומיוחדים בהם ישנה זכאות למזונות אלו.
אישה זכאית למזונותיה במקרים בהם הבעל לא עומד בהתחייבויותיו בחופתו, כך לדוגמא במקרים בהם נטש את אשתו, במקרים בהם חדל להפריש כסף למחיית המשפחה, במקרים בהם לא מילא חובותיו כבעל כגון בגידות או אלימות ועוד.
במקרים כאלו האישה רשאית לפנות בתביעה לדמי מזונותיה הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני.
ככל שהאישה מוכיחה כי הבעל חב במזונותיה לאור התנהגותו, אזי בית המשפט או בית הדין יבחנו מבחינת השתכרות האישה אם זכאית היא למזונותיה.
ככל שהאישה משתכרת שכר גבוה יותר, כך ספק אם תהא זכאית למזונות, וזאת כיוון שיכולה היא לזון את עצמה בבחינת "צאי מעשה ידייך במזונותייך".
בכל מקרה מזונות האישה וככל ונפסקים הינם עד הגט בלבד.
מזונות ילדים
סוגיה מרכזית בהליכי הגירושין הינה סוגיית מזונות הקטינים.
כיום ולאחר פסק הדין של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 פסיקת המזונות השתנתה לחלוטין כאשר עד גיל 6 ישנה חובה אבסולוטית של האב במזונות ולאחר מכן המזונות נפסקים בהתאם לזמני השהות של ההורים עם ילדיהם וביחס להכנסות הצדדים.
מזונות עד גיל 6:
אב חב במזונות ילדיו על פי הדין האישי ועד גיל 6, כאשר ככל שעסקינן ביהודים, אזי האב חב במזונות ילדיו ההכרחיים עד גיל זה באופן אבסולוטי, כאשר צרכים מעבר לכך הינם מדיני צדקה.
האב חייב במזונות ילדיו כך שימלא את כלל צרכיהם ההכרחיים, כאשר המינימום אשר נקבע בפסיקה עבור מזונות אלו הינו סביב 1,300 ₪ עבור כל קטין.
יחד עם זאת, וככל שישנם מספר קטינים, ההוצאה עבור כל קטין כאשר כל אלו חיים בצוותא פוחתת.
בנוסף לכל זאת, האב חב בחלק היחסי של הוצאות המדור עבור הקטינים, והדבר תלוי בכמות הקטינים.
כמו כן, ההורים חבים בדרך כלל בחלקים שווים בהוצאות חינוך ובריאות של הקטינים, כאשר לעיתים היחס בהוצאות אלו משתנה בין בני הזוג וביחס לשכרם.
לשם בחינת גובה המזונות, נדרשים בתי המשפט לענייני משפחה – אשר להם הסמכות הייחודית לדון במזונות הילדים (למעט הסכמה לדון בכך בבית הדין), לבחון את יכולת השתכרות בני הזוג, את זמני השהות של הקטינים ואת ההוצאות של הקטינים בפועל תוך הותרת סכום סביר למחייה עבור האב ומכח כבוד האדם וחירותו.
בתי המשפט בוחנים את השתכרות שני בני הזוג, ועל אף שחובת המזונות הינה של האב, ישנה משמעות רבה לעובדה באם האם משתכרת וכמה.
מזונות לאחר גיל 6
לאחר גיל 6 הסיפור הינו שונה לחלוטין כך שמזונות הקטינים נקבעים בהתאם לזמני השהות של ההורים עם ילדיהם וכן ביחס ההשתכרות של ההורים.
כך לדוגמא, במקרה בו קיימת משמורת משותפת להורים והם חולקים זמני שהות עם ילדיהם באופן שווה, וכן בנוסף שכרם דומה, אזי לא ייפסקו מזונות כלל כך שכל הורה יממן את צרכי ילדיו כאשר אלו שוהים אצלו.
כאשר לעומת זאת זמני השהות הינם מצומצמים אזי המזונות יימשכו כרגיל ובדומה למזונות עד גיל 6.
בתי המשפט בוחנים את זמני השהות ואת הנטל בפועל על כל הורה, וכן עורכים השוואה בין שכר הצדדים, ועל מנת שהוצאות הילדים ישקפו את זמני השהות ויכולת השכר של כל הורה.
מאידך לעובדה זו קיים יתרון, שכן במצב דברים זה בדרך כלל אבות מבקשים לשהות זמן יותר רב עם ילדיהם שכן נטל המזונות הופחת, ובכך הילדים זוכים לזמן הורי עם 2 ההורים, דבר אשר מיטיב עימם נפשית בדרך כלל, והמחקרים הרבים בעניין זה מאשררים את העובדה כי טובת הקטינים הינה בחלוקה דומה של זמני שהות.
משרד ע"וד גנון ופסטינגר מספקים שירותים בתחום של דיני משפחה וירושה, לחצו כאן על מנת לקרוא עוד.